האדמו"ר החילוני: 10 שנים למותו של אדם ברוך

"כשהתחלתי לכתוב בעיתונים אדם ברוך אמר לי: אתה יודע לאן אתה הולך? מהר מאוד תגיע למקום שעיתונאים, סופרים, משוררים וכו' מגיעים אליו: תתעורר עם הנץ החמה, ובמקום לבדוק אם בת זוגך עדיין נושמת, אם אחד מתלתליה לא מסתיר את אפה ומפריע לה לנשום, לפני שאתה רוחץ פנים ומשתין, תרוץ לתיבת המכתבים כדי לשלוף, רועד בכל גופך את עיתון הבוקר לראות אם פרסמו את המאמר / שיר / סיפור / ראיון שלך. זו התנהגות של ג'אנקי. אין כותב שלא מגיע בספיד למצב הזה. מי שיגיד לך שאצלו זה אחרת, תגיד לו שהוא שקרן".

– קובי אור

ביום רביעי, 23.5, נציין 10 שנים למותו של האדמו"ר החילוני, אבי הניו-ג'ורנליזם בישראל, סופר עמוס משמעות וגדוש הרמזים, איש השפע המינימליסטי והמינימליזם השופע, שוודאי היה מתנגד נחרצות לאורך המשפט הזה – כמו גם למליצותיו.

כסופר ועיתונאי, אדם ברוך הפנה עורף לכתיבת ה"אנחנו" המגויסת והמציא עברית חדשה: מלוטשת, ישירה, אינטימית. הוא פתח לעיתונות הישראלית את שערי העולם החדש, ודווקא שם – במה שיהפוך למעוז הנרקיסיזם וההתלהמות – כתב פסקי הלכה וסיפורי חסידים.

בכתיבתו שלט, כהגדרתו, ב"שתי השפות" – היהודית והישראלית – והתהלך כווירטואוז של הפשטות על החבל הדק והמתוח שבין שני העולמות. איש סתור, נהגו לומר עליו, חמור סבר מרוב ניגודים פנימיים. איש שלם, אמרו אחרים, שמושתת דווקא על זיקות וחיבורים. אבל כולם כאחד הסכימו: עוף מוזר. אאוטסיידר נצחי.

"אף אחד לא צריך את העיתון שיהפוך לרבי שלו", הטיח בו יאיר לפיד בריאיון. וברוך ענה: "אתה אומר 'אף אחד לא צריך את זה'. אנחנו יודעים מעט מאוד על 'אף אחד'. הבה נתאמץ לדעת על עצמנו, ובעיקר לדבר בשם עצמנו".

בהשתתפות:
מורן שוב
רינו צרור
עמיחי חסון
נוית בראל

מנחה: נדב הלפרין

בתחילת הערב יוקרן קטע מסרטם החדש של עמליה ועידו רוזנבלום, "סוכני הזיכרון"

עורכי הערב: עודד כרמלי ודוד ניאו בוחבוט

תודה מיוחדת למורן שוב

22:30

30 ש׳׳ח