בכיתה ד׳ לא התקבלתי ללהקת בית הספר.
שרנו באודישן את ״אלוהים נתן לך במתנה״ ומשהו שאלוהים לא נתן לי במתנה זה ביטחון עצמי.
ידעתי עמוק בפנים שאני טוב, ידעתי שאם רק היה בי האומץ הייתי מתקבל אבל נשארתי לעמוד שם עם פרפרים שהם לא שלי,
פרפרים של אלו שזכו ללבוש בגאווה את חולצות האחידה הלבנות ולשיר מול כל בית הספר.

.

בהילוך מהיר כמעט 20 שנה קדימה (וואו אני זקן), היוצרות התהפכו.
החרדות עדיין כאן להישאר אבל רון של היום יודע לקחת נשימה עמוקה ולקפוץ, לא משנה כמה עמוק.
עדיין לא לבד לגמרי אבל הוא עוד יגיע לשם.

.

למה כל ההקדמה הזו?
אחרי יום הולדת 27 הבנתי שמגשימים דברים רק כשעושים.
שום דבר לא ינחת עליי משמיים במתנה כמו שתמיד דמיינתי ולכן תפסו את היומנים שלכם וסמנו לכם-
16.04, לבונטין 7, 20:00
הופעת בכורה שלי שהיא בעצם גם השקת האלבום שלי שיצא לא מזמן,
מי מוזמן? כולכם.ן ובעיקר פרחי הקיר שביניכם,
זה מרחב בטוח אל תדאגו
קישור לכרטיסים בתגובה הראשונה,
אני מתרגש בטירוף אבל לא מסתכל לאחור-
מחכה לכם.ן