באמצע המאה הקודמת נרקמה בברית המועצות תנועה עממית ללא מנהיג. תנועה של כמיהה לטבע, הבנה שקשרים אנושיים הם הדבר הכי חשוב, ומבט אופטימי ואוהב כלפי החיים. מהתנועה הזו נוצר זרם בשירה הרוסית: שירים ששרו עם גיטרות, סביב מדורות ובחדרי הסלון בדירות הקטנות. היה משהו חמקמק שאיחד את האנשים שאהבו את השירים האלה, הסכמה לא-מדוברת על אילו דברים הם חשובים ואילו דברים הם חולפים וחסרי משמעות. 

.
בהופעה שלה, דינה לוקחת אותנו אל העולם הזה ומחברת אותו אל העולם שלנו כאן. השירים תורגמו על ידה לעברית ביד חפשית, בניסיון לתפוס את הרוח העמוקה שלהם. התפאורה הטבעית משתנה –  יערות סיביר הופכים לצוקי מדבר, החורף הרוסי הקשה מתחלף בקיץ הישראלי המתיש – אבל המהות נשמרת. המנגינות הן אותן מנגינות, והביצוע, כמו במקור, בשירה ובליווי גיטרה בלבד.
.
.

Времена меняются. Окуджава, Визбор, Кукин, Митяев наверное не думали, что их песни откликнутся в душе одной девушки из Израиля, и в 2022 году она переведет их на библейский язык – на иврит. Ее переводы бережно передают простыми словами тот смысл и те ценности, которые несут в себе бардовские песни. На концерте Дина исполняет эти песни под гитару, и знакомые мелодии органично сплетаются с новыми словами.

.